בשנת תר"א (1841) הקים הרב ישראל ב"ק בירושלים את בית הדפוס העברי הראשון בעיר - שקדם לו במקום רק בית דפוס ארמני שהוקם כעשור לפניו. הספר הראשון שיצא אי-פעם ממכבש הדפוס העברי הזה, ובכך הספר העברי הראשון שנדפס בירושלים בכלל, היה "עבודת הקודש" לרבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א). ב"ק, שהגיע לירושלים לאחר שנמלט מפרעות בגליל, צירף לספר הקדמת מדפיס אישית שבה סיפר את קורות חייו עד הקמת בית הדפוס - פרק היסטורי מרתק שנקשר לתמיד בספר שפתח את מפעל הדפוס העברי בעיר הקודש.
רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א, תפ"ד-תקס"ו / 1724-1806), יליד ירושלים, נמנה עם גדולי החכמים בכל הדורות - מקובל, פוסק הלכה ובעל הביבליוגרפיה התורנית "שם הגדולים", ששימש שד"ר (שליח דרבנן) של קהילות ירושלים וחברון ברחבי אירופה, ולבסוף התיישב בליוורנו שבאיטליה. "עבודת הקודש" מאגד שבעה מחיבוריו הקצרים - מורה באצבע, צפורן שמיר, קשר גודל, כף אחת, יוסף בסדר, סנסן ליאיר ושומר ישראל - הסוקרים הלכה למעשה את סדר היום, המנהגים, המוסר והכוונות הקבליות הראויות לכל יהודי. חסרים בעותק זה שלושת הדפים הראשונים ושלושת הדפים האחרונים - ובהם, ככל הנראה, עמוד השער עצמו - אך גוף הספר, ובכלל זה הקדמת המדפיס ישראל ב"ק וחיבורי החיד"א עצמם (ובהם "צפורן שמיר"), שלם וקריא במלואו. בשל חיסרון זה מוצע הספר במחיר מופחת מהותית לעומת עותק שלם, ופרטים נוספים על מצבו מובאים במפרט למטה.
