"ספר הרזים" הוא חיבור מאגי-יהודי עתיק, המתוארך לסוף המאה השלישית או תחילת הרביעית לספירה — קודם אף לספר יצירה, ומאות שנים לפני ספר הזוהר. הספר, המיוחס במסורתו הפנימית להעברה מנח דרך המלאך רזיאל ועד שלמה המלך, מפרט כ-700 שמות מלאכים על פני שבעה רקיעים, ולצדם טקסי מאגיה מעשית: קמעות לריפוי, תפילות לפרנסה ואהבה, הגנה מאויבים, ואף תפילה נודעת ומושפעת יוונית המופנית לאל השמש הליוס.
במשך מאות שנים ידעו חוקרים על קיומו של הספר רק מהדים ומובאות בספרות הכישוף היהודית של ימי הביניים — הטקסט המקורי עצמו נחשב אבוד. ב-1963 זיהה הרב מרדכי מרגליות, בעת מחקר באוקספורד, ששברי כתבי יד שנמצאו בגניזת קהיר (מאוסף טיילור-שכטר בקיימברידג') הם קרעים מאותו חיבור קדום. בתוך כשלוש שנות עבודה שיחזר מרגליות את הטקסט כולו, ובתשכ"ז (1967) פרסם את המהדורה המדעית הזו — הפעם הראשונה מזה כמעט אלף שנה שניתן היה לקרוא את הספר כמכלול אחד.
