"סידור ישועות ישראל" הוא סידור מבוקש בנוסח ספרד, שיצא במהדורות אחדות בפולין בראשית המאה העשרים, וסביבו פירוש "דברי חיים" מאת הרב חיים ישעיה הכהן הלברסברג. המהדורה שלפנינו נדפסה בלובלין בשנת תרפ"ז (1927), ובסופה נלווה גם קונטרס "זר זהב" - ליקוט עניני סגולות והנהגות טובות. בפתח הסידור מודפסות שתי הסכמות רבניות, ומהן בולטת במיוחד הסכמתו המודפסת של הרב מאיר יחיאל הלוי מאוסטרובצה.
בראש הסידור מתנוססת הסכמתו של האדמו"ר הרה"ק רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה זיע"א, המשבחת את הסידור ואת מחברו. הרב כותב שכשם שהספרים האחרים שחיבר הרב הלברסברג התקבלו באהבה - שכן "כל מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים, ועושים הרבה טובות להלהיב לב איש ישראל" - כך גם סידור זה, כפי שהוא כותב במפורש, מכניס לכל הלומד בו אהבת תורה ויראת שמים, כמובא בציטוט למעלה.
הרב חיים ישעיה הכהן הלברסברג (תר"ח-תר"ע / 1848-1910), מחבר פירוש "דברי חיים" ובעל ספר ההלכה "מסגרת השולחן", נולד בלובלין למשפחה שהתייחסה על ה"תוספות יום טוב". היה תלמידם של הרה"ק רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה - נותן ההסכמה לסידור זה - וכן של המגיד הקדוש מטריסק. מסופר שהמגיד מטריסק אמר פעם ליהודי מראחוב: "אין אתם זקוקים לבוא אלי ולקבל את ברכתי, כיוון שרבי חיים ישעיה מתגורר במקומכם..." - עדות למעמדו הרוחני הגבוה. בהמשך דרכו כיהן כאב בית דין ואדמו"ר בראחוב, וכונה "ר' ישעיה ראחובער".
הרב מאיר יחיאל הלוי הולשטוק (תרי"א-תרפ"ח / 1851-1928), האדמו"ר מאוסטרובצה, נולד בעיירה סאווין שבפולין למשפחה ענייה - אביו התפרנס כאופה כעכים, והיה מחסידי רבי ירחמיאל מפשיסחא. כבר בילדותו התגלה כעילוי: בהיותו בן עשר בלבד, בעת שהתלווה לאביו לבית מדרשו של רבו בגרודז'יסק, שמע קושיה תלמודית שלא נמצא לה מענה, וללא העזה לומר זאת בקול מפאת גילו הצעיר, כתב את התשובה בלילה על דלת בית המדרש - וכשהתברר שזה כתב ידו הילדותי, הכירו בו כבר אז כלמדן חריף. בגיל שבע עשרה נשא אישה ועבר להתגורר בבית חמיו בוורקא, שם התפרסם כ"העילוי מווארקא" ולמד בהתמדה יוצאת דופן במשך כעשור. כאדמו"ר מאוסטרובצה נודע כ"הגאון מאוסטרובצה" - צם ארבעים שנה ברציפות, התמסר לעזרת עניי ארץ ישראל, ולצד גדולתו בתורה נודע גם כבקי נדיר במתמטיקה ובאסטרונומיה.
מעבר לתוכנו ולהסכמה המרגשת, לעותק זה נוספה לימים כריכת מתכת מרשימה, עבודת יד בסגנון ירושלמי: כתר תורה, לוחות הברית וסמלי שנים עשר השבטים, לצדם עיטורים זעירים של מקומות קדושים בארץ - בחזית: קבר רחל, הכותל המערבי, מגדל דוד וירושלים; ובגב הכריכה: מירון, צפת, טבריה ועכו. עיטורים מיוחדים ומרשימים. הסידור נושא גם סימני שימוש - קרעים ישנים בכמה דפים תוקנו בזמנו בהדבקה, כמקובל בספרי תפילה שליוו את בעליהם שנים רבות - וכל זאת מפורט בתמונות.
